תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה 

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה




תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שארעה תוך כדי עבודה.
בהמשך, חוק הביטוח הלאומי מרחיב את הגדרת המונח תאונת עבודה, וקובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה גם באם ארעה תוך נסיעתו של המבוטח לעבודה ממעונו, ובאם ארעה בנסיעתו מן העבודה למעונו, וכן אם ארעה בנסיעת המבוטח ממקום עבודה אחד למשנהו.

בהתאם לאמור, במקרים רבים תאונות דרכים תחשבנה גם כתאונות עבודה. למשל: אדם שנפגע בנסיעה במהלך עבודתו: נהג מונית, נהג אוטובוס, סוכן שעבודתו כרוכה בנסיעות, וכן כל אדם שנפגע בתאונת דרכים בדרכו הרגילה מביתו למקום עבודתו, וכן כל אדם שנפגע בתאונת דרכים בדרכו הרגילה מעבודתו לביתו.

במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנפגע נמצא בהתלבטות: אל מי עליו לפנות בכדי לקבל פיצוי בגין נזקיו בתאונה? - האם להגיש תביעה לחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב בתאונה, או האם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי?

התשובה הנכונה במקרה זה היא להגיש תביעה לשני הגופים: גם לחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב בתאונה, וגם למוסד לביטוח לאומי.

הפיצוי שמקבל הנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, משולם לנפגע ע"י שני הגופים הנ"ל, במשולב, כך שהאחד משלים את השני.

נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, שלא יתבע גם את המוסד לביטוח לאומי וגם את חברת הביטוח של הרכב הפוגע, - עלול להפסיד חלק מהפיצוי המגיע לו.

למשל: המוסד לביטוח לאומי מפצה את הנפגע בתאונת הדרכים שהיא גם תאונת עבודה, בגין חלק מאובדן ההכנסה בימי אי הכושר לאחר התאונה (דמי פגיעה). אולם הפיצוי שמשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי הינו רק בגין תקופה מוגבלת (עד 3 חודשים), הפיצוי אינו ניתן החל מהיום הראשון, הפיצוי משולם רק על פי שעור של 75% מההכנסה היומית של הנפגע - וחברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה משלימה את יתרת הפיצוי לנפגע בגין הפסד השכר בתקופת אי הכושר שלאחר התאונה.

באם נפגע יגיש תביעה רק למוסד לביטוח לאומי - הנפגע יפסיד את השלמת הפיצוי מעבר לסך שהמוסד לביטוח לאומי משלם.
באם הנפגע יגיש תביעה רק לחברת הביטוח - הנפגע יפסיד את הפיצוי הבסיסי שמשלם המוסד לביטוח לאומי.

דוגמא נוספת:

במקרה שלנפגע בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה נגרמה נכות צמיתה בגין הפגיעה בתאונה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע מענק נכות - אולם המענק שמשלם המוסד לביטוח לאומי מחושב לפי 75% משכרו של הנפגע כפי שדווח למוסד לביטוח לאומי בלבד, המענק אינו מביא בחשבון אובדן שעות נוספות, הטבות שמעבר לשכר, סכומים שלא משולמים בגינם דמי ביטוח לאומי כגון טיפ, פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד שעלולה למנוע קידום בעבודה ועוד.
כל ההפסדים והנזקים הללו יכללו בפיצוי ששתלם חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

באם נפגע יגיש תביעה רק למוסד לביטוח לאומי - הנפגע יפסיד את השלמת הפיצוי מעבר לסך שהמוסד לביטוח לאומי משלם.
באם הנפגע יגיש תביעה רק לחברת הביטוח - הנפגע יפסיד את הפיצוי הבסיסי שמשלם המוסד לביטוח לאומי.

אגב, הפיצוי שמשלמת חברת הביטוח רחב מהפיצוי שמשלם המוסד לביטוח לאומי, גם בכלילת רכיב פיצוי בגין כאב וסבל, - רכיב שהמוסד לביטוח לאומי אינו מפצה בגינו במאום.

קיימת נטייה של נפגעים בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, לא להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה - ובמיוחד התופעה בולטת בתאונות קלות יחסית, שבהן הנפגע לא הפסיד ימי עבודה ולא הפסיד הכנסה, וכשבנוסף הנפגע סבור כי לא נגרמה לו נכות צמיתה בגין התאונה. - הנפגע מתרץ לעצמו את אי הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בשיקול (המוטעה) כי בנסיבות האמורות ממילא המוסד לביטוח לאומי לא יפצה אותו במאום, ומדוע אם כן לטרוח ולהגיש תביעה שאין שכר בצידה?

גישה זו הינה מוטעית- ומומלץ לכל נפגע בתאונת עבודה (וגם לנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה] להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה - שכן רק במקרים בהם תאונה דווחה למוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ניתן יהיה בעתיד תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין החמרה. - ובאם הנפגע לא יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לאחר התאונה, הנפגע עלול להפסיד את זכותו להגיש בעתיד תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין החמרת מצב.